עמוד ראשי




אשראים דוקומנטריים ב- EDI

1. רקע
2. הצורך באשראי דוקומנטרי נטול ניירת
3. הסיבות לשימוש באשראי דוקומנטרי
4. פוטנציאל השימוש במסרים אלקטרוניים
5. מגבלות משפטיות
6. אבטחת מידע
7. היקף המודל
8. הגדרות המודל
9. המודל לאשראי נטול ניירת

1. רקע
אשראים דוקומנטריים (להלן א.ד) מהווים שיטת תשלום בסחר בינלאומי כ- 051 שנה. על פי שיטת תשלום זו, לוקח על עצמו בנק (הבנק פותח האשראי) התחייבות מותנית לשלם למוטב בשם מבקש האשראי, כנגד הצגה נאותה של המסמכים שנדרשו באשראי ע"י המוטב לבנק הממונה, עפ"י החוקים והנהלים (UCP - Uniform Customs and Practice for Documentary CrEDIts ) שנקבעו ע"י ה-ICC (International Chamber of Commerce ).

הפרקטיקה לעסקאות א.ד התפתחה במשך זמן רב, ובהרבה מובנים לא השתנתה מאז המאה הקודמת במקביל, התפתחו בעשורים האחרונים שיטות סחר בינלאומי חדשות וחלו שינויים במנהגי המסחר:

א. המכלה, הובלה משולבת door to door, אספקה JIT המאפשרת לסחורות לנוע מהמוכר לקונה במהירות האופטימלית ועוד.

ב. הוקמו איזורי סחר, בעיקר באירופה ובצפ' אמריקה

ג. חלה התפתחות מואצת של כלכלות במדינות המזרח הרחוק, המאפשרת להן להיות תחרותיות בשוק הסחורות הבינלאומי.

ד. גדל והולך השימוש ב- EDI למטרות תקשורת בין שותפי סחר

לגידול בשימוש ב- EDI, כמו גם באמצעי תקשורת נתונים אחרים, ככלי עסקי אפקטיבי ולשיפור באמצעים הפיזיים להאצת תנועת הסחורות עצמן, יש אפקט משמעותי על תהליכי הסחר הבינלאומי. שותפי הסחר שואפים, באופן טבעי, להביא למינימום את העלויות ולמקסימום את התועלות שהם יכולים להפיק מהקידום הטכנולוגי. התחליף של מסמכי נייר באלטרנטיבה אלקטרונית הופך נגיש בקרב אותם סקטורים עסקיים עבורם מפותחים מסרים בסטנדרט הבינלאומי של UN/EDIFACT.

השימוש שעושה הקהיליה הבנקאית הבינלאומית ברשת ה- SWIFT עבור טרנסאקציות כספיות גדל אף הוא, ומס' הבנקים המפיקים תועלת מהרשת עולה בהתמדה. בהקשר זה חשוב לציין, כי רשת ה- SWIFT תאמץ, ככל הנראה, את הסטנדרטים והמסרים של UN/EDIFACT בעתיד הקרוב.

נכון להיום, מוכנים לשימוש או נמצאים בפיתוח כ- 081 מסרים עבור סחר מקומי ובינלאומי. מסרים אלו מכסים את הצרכים של תעשיות שונות ומסרים חדשים מוצעים ליישום באופן שוטף.

השפעת ה- EDI על הסחר הבינלאומי הופכת, אם כן, בעלת חשיבות גדלה והולכת במיוחד מאחר ו- EDI ניתן ליישום במס' גדל והולך של שימושים.

עד עתה, הוגבל השימוש ב- EDI בעיקר לעסקות בהן הצדדים המעורבים מוכרים היטב אחד לשני, ומערכת היחסים ביניהם ארוכה ומושתתת על אמון הדדי. עסקות אלו התבצעו בד"כ גם בין שותפים עסקיים מאותו סקטור. אולם הגידול במסרי UN/EDIFACT המתאימים לשימושים רבים ושונים, יצר סביבה עסקית חדשה.

אין ספק שבעקבות כך תצטרך גם הפרקטיקה של א.ד להתעדכן, בכדי שתתאים הן לדרישות העסקיות והן לדרישות הטכניות החדשות שהתפתחו בסחר הבינלאומי.

בבחינת הצורך בפיתוח א.ד נטול ניירת, יש לתת תשומת לב מיוחדת למסרים שיהוו trigger לתשלום, בהתאם לתנאי האשראי.

ראש העמוד

2. הצורך באשראי דוקומנטרי נטול ניירת
נושא הא.ד נטול ניירת הועלה לראשונה בועדה הבנקאית של ה- CCI בשנת 1989. בשנת 1991 החליטה הועדה לכלול אלמנטים של א.ד נטול ניירת ב- UCP 400 , שהיה אז בשימוש. אולם בתהליך הוצאת הגירסא הנוכחית של החוקים והנהלים על פיהם מתנהלות עסקות א.ד

(UCP 500) הוברר כי לא ניתן יהיה להכפיף את הא.ד מבוסס הניירת ואת הא.ד נטול הניירת לסט חוקים אחד. כמו כן הוברר כי התפיסה של א.ד אלקטרוני תצריך סט חוקים שונה מזה הקיים עבור א.ד המבוסס על מסמכים פיזיים.

ההבדל בין 2 התפיסות בלט מאוד בנושא של שינויים ותיקונים (Amendments ) בא.ד.

על פי התפיסה מבוססת המסמכים, קבלה או דחייה של שינוי או תיקון לאשראי יכולה להתבטא בשלב הצגת המסמכים ע"י המוטב. רק אז ידע פותח האשראי (הקונה) אם המוטב (המוכר) קיבל או דחה את השינוי או התיקון באשראי. על פי התפיסה האלקטרונית, אי מתן תגובה מיידית ע"י המוטב של קבלת או דחיית התיקון או השינוי עלולה ליצור תקלות ברצף המסרים.

בתחילת השנה החליטה SITPRO )הגוף הלאומי הבריטי לפישוט הסחר ול- EDI( להתחיל לפתח את התפיסה של א.ד נטול ניירת. שאלת המפתח היתה לגבי אופיו של אשראי כזה: האם יש למחשב את התהליכים הקיימים בא.ד מבוסס המסמכים ולבנות בהתאם לכך מסרים אלקטרוניים או האם הא.ד האלקטרוני צריך להיות מבוסס על תפיסה שונה, שתתקיים כתחליף בצד האשראי מבוסס המסמכים ושלא תהיה בהכרח כפופה ל- UCP 500.

לדעת SITPRO, כאשר באים לדון בטיבו של הא.ד האלקטרוני יש לתת את הדעת לנקודות הבאות:

א. הפונקציות אותן ממלא הא.ד.

ב. הצורך לנתח את כל התהליכים הנדרשים כדי לבצע טרנסטקצית א.ד מוצלחת ואת זרימת המידע במהלכה, בכדי לאמוד את הסוגים השונים של האחריות של הגורמים שיקחו חלק בתהליך.

ג. מידת התחליפיות של הא.ד האלקטרוני לעומת זה המבוסס ניירת.

ד. הצורך והאפשרות של קיום מערכת שתשלב בטראנסאקציה תהליכים אלקטרוניים עם תהליכים מבוססי ניירת, כדי שגם מדינות שמסיבות שונות (כלכליות, משפטיות וכו') ימשיכו לדרוש מסמכים מקוריים חתומים בחתימת יד מקורית, יוכלו להשתמש בה.

ה. העבודה שכבר נעשתה ע"י גופים וארגונים לאומיים ובינלאומיים שונים במטרה להתגב על מכשולים מסחריים ומשפטיים בשימוש ב- IDE ובפורמטים אחרים של תקשורת אלקטרונית.

ו. אמצעי אבטחת המידע הנדרשים, המקובלים והקיימים עבור כל שותפי הסחר, הבאי לוודא את האותנטיות ואת היחודיות של המסרים המהווים את ה- reggirt לתשלום האשראי.

ז. התפקיד שימלא הצורך לבטוח בצד ג'

ראש העמוד

3. הסיבות לשימוש באשראי דוקומנטרי
לפני שנותנים את הדעת על פרטי הא.ד האלקטרוני, ראוי להבין את הסיבות שבגללן נמצא הא.ד מבוסס הניירת בשימוש כה נרחב כשיטת תשלום בין שותפי סחר בינלאומי.

שלוש הסיבות העיקריות הן:

א. חוסר אמון בין המוכר לקונה: המוכר אינו בטוח שיקבל את התשלום והקונה אינו בטוח שיקבל את הסחורה הרצויה לו, אם בכלל.

ב. א.ד עשוי להיות דרישה מנדטורית של מדינת המוכר או של מדינת הקונה או של שתיהן בהתאם למדיניות היצוא או היבוא שלהן (כגון: למטרות פיקוח על מט"ח).

ג. באזורים מסויימים בעולם משמש א.ד כאמצעי להבטחת מימון היצור.

כל עוד לפחות אחד מהתנאים הנ"ל ממשיך להתקיים, יצטרך גוף פיננסי (בנק) לקחת על עצמו התחייבות מותנית לתשלום, התחייבות שבהתקיים תנאי הא.ד תהפוך למוחלטת, כדי להבטיח שתהליך התשלום מצד אחד וקבלת הסחורה המוזמנת מצד שני, יושלם.

ראש העמוד

4. פוטנציאל השימוש במסרים אלקטרוניים
EDI נמצא כבר בשימוש נרחב באירופה, בצפ' אמריקה, במס' מדינות במזרח הרחוק ובאיזורים הפסיפיים של אסיה. אולם, מחקרים שנעשו בבריטניה הראו שמרבית עסקות היצוא של בריטניה, שנעשות בא.ד הן עם מדינות מז ' אירופה, אפריקה, המז ' הרחוק וכן מרכז ודר ' אמריקה. זאת, בעוד שמדינות המז' הרחוק כמו יפן, סינגפור, טיוואן ושאר הכלכלות החזקות באיזור זה, הן המתקדמות בתחום ה- EDI ולהן תהיה היכולת ליישם א.ד אלקטרוני בעסקות סחר בינלאומי. למרבית מדינות העולם השלישי, איתן מתבצע מרבית הסחר בא.ד

אין כיום את היכולת לפעול בסביבה של סחר אלקטרוני. לכן, פיתוח א.ד אלקטרוני מצריך לשקול את הרמות השונות של יישומי EDI ברחבי העולם. עובדה זו אינה צריכה להיות מכשול לפיתוח, אם הוא ייעשה באופן מספיק גמיש כך שניתן יהיה, במקרה הצורך, להשתמש במסמכי נייר (כפי שמאופיין בפרוייקט "BOLERO ") כלומר, לבנות מערכת שתשלב EDI עם מסמכי נייר. פתרון כזה עשוי להיות פרקטי מאחר והוא נותן מענה למגבלות השימוש ב- EDI הקיימות היום, ומהווה שלב ביניים בדרך לסביבה אלקטרונית טהורה. המטרה העיקרית של א.ד נטול ניירת צריכה להיות היכולת לתפקד בסביבת EDI כוללת. את שלב הפיתוח והטסטים רצוי לבצע בקרב משתמשי EDI במס' מוגבל של מדינות, אלו המתקדמות ביותר מבחינה טכנולוגית, משום שיהיה צורך בטסטים מאוד קפדניים עד שהמערכת עצמה וכל התהליכים הכלולים בה יתייצבו.

במידה מסויימת ניתן כבר היום לפתוח א.ד. באמצעים אלקטרוניים. ואכן, בנקים כבר עושים זאת דרך רשת ה- TFIWS . לקוח (קונה) שיש ברשותו אפליקציה מתאימה יכול, לדוגמא, לשדר לבנק שלו (הבנק הפותח) את בקשת הפתיחה באופן אלקטרוני. הבנק הפותח ישדר את הא.ד לבנק המודיע, שיודיע אותו למוטב (בד"כ המוכר) אף זאת באופן אלקטרוני.

כיום נמצאים בפיתוח מס' מסרי UN/EDIFACT עבור עסקות א.ד. מסרים אלו מתייחסים לפתיחת האשראי, להודעתו למוטב ולתיקונים ו/או שינויים בתנאיו.

מסרים של SWIFT או של UN/EDIFACT המתייחסים לשלבים האחרים בתהליך האשראי, כולל אלו המהווים את ה- reggirt לתשלום אינם זמינים עדיין, אך המודל הקונספטואלי לא.ד נטול ניירת (ראה סעיף 9 להלן) מציג את אופן היישום של כל תהליך האשראי, תוך שהוא משתמש במסרים ולא במסמכים.

ב- SITPRO הכירו בכך שבשלב הנוכחי ישנם מס' מחסומים טכניים ומשפטיים לשימוש בא.ד אלקטרוני (ראה סעיפים 5 ו- 6 להלן), אם כי נעשים מאמצים הן ברמה לאומית והן ברמה בינלאומית להתגבר עליהם. הטיפול בהשלכות המשפטיות שקיימות לגבי החלפת מסמכי נייר מקוריים הנושאים חתימת יד מקורית, שמקנים לאוחז בהם זכות משפטית, במסרים אלקטרוניים שאמורים לספק את אותן הפונקציות העסקיות מורכב ומסובך הרבה יותר מהטיפול במגבלות הטכניות הקיימות.

ראש העמוד

5. מגבלות משפטיות
החוקים והנהלים הקיימים, התקפים בעסקות סחר חוץ, אינם בהכרח מכסים טרנסאקציות סחר חוץ אלקטרוניות, כגון EDI , אם כי הושגה כבר התקדמות, הן ברמה לאומית והן ברמה בינלאומית, ביצירת סביבה משפטית המתאימה למסרים אלקטרוניים, דהיינו, כזו המייחסת להם את אותן הפונקציות שיש למסמכי נייר. בהעדר הנחיות ברורות או פרקטיקה משפטית לגבי השימוש ב- EDI החליטו שותפי סחר רבים לבטא את המצב המשפטי ביניהם באמצעות הסכם התקשרות.

כדי לספק את המסגרת המשפטית שתבטא את היחסים העסקיים בין שותפי סחר אלקטרוני, מטפלת המח' המשפטית של 4.UN/ECE/WP בפיתוח מודלים להסכמים. הסכמים אלו כוללים הצהרה ברורה, שכאשר החוק מאפשר זאת, תהיינה למסרי EDI אותן השלכות משפטיות שיש למסמכי נייר. כמו כן הם מכסים, בנוסף להסדרים הפרקטיים שיאומצו ע"י שותפי הסחר כאשר הם משדרים וקולטים מסרי EDI , גם מצב שבו מעורב צד שלישי בעסקה, כולל כל ההיבטים של אותנטיות ואבטחת מידע.

בהקשר של א.ד שותפי הסחר הם הגורם המבקש לפתוח את האשראי (הקונה) והמוטב (המוכר). צד שלישי עשוי להיות בנק, מוביל, משלח, חב' ביטוח וכד'.

לאחרונה ביצעה SITPRO סקר בנושאי ההגדרות המשפטיות כמו "חתימה" ו"מקור". מתוצאות הסקר, שפורסמו בנייר TRADE/WP.4/R.1096 , עולה, שבהרבה מהחוקים שעל פי הם מתנהלות עסקות הסחר הבינלאומי נדרשות הבהרות או תיקונים על מנת שיתאימו במלואם לשימוש ב- EDI.

WP.4 נמצאת בתהליך של פיתוח תכנית פעולה לפתרון המגבלות המשפטיות. בנוסף, ישנה התקדמות בנושא פיתוחו של מודל שמטפל באספקטים המשפטיים המעוגנים בחוק שיכולים לשמש את ה- EDI ואמצעים אחרים של תקשורת נתונים.

ההבטחה שהמסר אלקטרוני יוכל למלא הן את הפונקציות המשפטיות והן את העסקיות של א.ד חיונית להצלחת ישומו של א.ד. נטול ניירת.

השאלה של איך להעביר את הפונקציות של מסמך סחר למסר אלקטרוני היא אחת מהקשות ביותר והיא מטופלת כיום במסגרת פרויקט " MANDAT" של TEDIS. ביסוד הפרויקט בחינת האלטרנטיבות האלקטרוניות של העברת מסמכים סחירים מיד ליד ובמסגרתו תהיינה המלצות לגבי השיעור בו הן עשויות למלא פונקציות משפטיות המוענקות לאוחז כשורה במסמך נייר מקורי וחתום.

לצרכי המודל של א.ד נטול ניירת תומכת SITPRO בשימוש בגירסה אלקטרונית של מסמך הובלה בלתי סחיר (דוגמת llibyaw aes ) שעל אף שאין הוא מקנה לאוחז בו בעלות על הטובין, גדל והולך השימוש בו בסחר בינלאומי. (סעיף UCP 500 ב- 24 נוצר במיוחד כדי לכסות את השימוש במסמך כזה בעסקות א.ד מבוססות ניירת).

המשמעויות של אבטחת מידע ב- EDI צריכות אף הן להלקח בחשבון מאחר ו- "אותנטיות"

ו- "ייחודיות" של מסר אלקטרוני שמהווה reggirt לתשלום של עסקת א.ד נטול ניירת הן תכונות חיוניות ליציבות המערכת.

ראש העמוד

6. אבטחת מידע
הגידול הנרחב של השימוש ב- EDI והחשיבות הגדלה המיוחסת לו ככלי ניהולי אפקטיבי בסחר בינלאומי עוררו את הצורך במכניזם מקיף לאבטחת מידע. בשלב זה יהיה נכון לומר

ש- EDI נמצא בד"כ בשימושה של קבוצה קטנה, שסביר להניח שחבריה מקיימים מערכת עסקית ארוכת שנים ועל כן מכירים ובוטחים זה בזה באופן מוחלט. חילופי המידע ביניהם מוגבלים לתחומים של הזמנות, חשבונות ספק ואישורי קבלה, ששני צדדים הסוחרים ביניהם מעבירים זה לזה. כאשר נכנס לתמונה צד שלישי )כגון: בנק( יש צורך בקיום רמת אבטחת מידע גבוהה בהרבה מאחר ועולה באופן משמעותי הסיכון של עסקה שמקורה בהונאה. מסמך נייר )כגון: שיק או שטר חליפין( חייבים, לדוגמא, להיות חתומים כדי שהתשלום בגינם יוכל להתבצע; על כן מסר אלקטרוני חייב להיות מסוגל לספק רמת בטחון זהה.

ככל שהשימוש ב- EDI ובפורמטים אחרים של אמצעי תקשורת נתונים גדל ומיושם בקרב יותר ויותר סקטורים, עולה החשיבות של אבטחת המידע בין צדדים סוחרים שההיכרות ביניהם מוגבלת. לתקשורת ב- EDI , בין אם בחיבור ישיר או דרך צד שלישי, יש אמצעי אבטחת מידע המבטיחים בקרת גישה והגנה על הנתונים. המטרה העיקרית של אבטחת מידע ב- EDI היא להגן על השלמות הלוגית של הנתונים במסר, מרגע שהוא משודר מהמערכת האפליקטיבית של השולח ועד שהוא נקלט במערכת האפליקטיבית של המקבל (end to end security).

חשוב לציין שאבטחת מידע ב- IDE אינה מכסה את הנתונים בתוך האפליקציות עצמן, משום שתפקידן של האפליקציות להבטיח זאת. למרבה הצער זהו עקב אכילס, מאחר ומסר כוזב יכול להשתל או להיות מיוצר באפליקציה של השולח, להשלח למקבל וה- ytiruces dne ot dne יבטיח שהוא יתקבל באפליקציה של המקבל כפי שנשלח.

אבטחת מידע ב- IDE צריכה גם לכסות את המצבים הבאים:

(א) התכחשות למידע: מצב זה קורה כאשר אחד הצדדים המעורבים בעסקה טוען שמסר מסוים לא נשלח על ידו או לא התקבל אצלו.

(ב) התערבות של צד שלישי: הסיכון שצד שלישי יקלוט או יפריע למהלך התקין של השידור למטרותיו העסקיות (דהיינו, ריגול תעשייתי) או למטרות של זיוף, הונאה וכיוב'. במקרה האחרון, יכול צד שלישי להתחזות לאחד הצדדים האמיתיים ולהוציא לפועל תשלום בדוי (?masquerading? ).

(ג) שינוי מסר: מצב זה קורה כאשר ישנה הפרעה בשידור, וכתוצאה מכך חל שינוי כלשהו במסר, אם בטעות או למטרות שליליות.

(ד) אובדן ושידור חוזר של מסר: מסר עלול שלא להגיע ליעדו, בטעות או במכוון. כמו כן יתכן מצב שצד מסוים מבצע מעשה הונאה, ומשדר שוב מסר שמטרתו להוציא לפועל תשלום נוסף.

כדי להבטיח את הייחודיות ואת האותנטיות של מסר אלקטרוני, פותחו ומפותחים אמצעים לאבטחת מידע:

א. חתימה דיגיטלית.
ב. מספר סידורי.
ג. אישור קבלה.
ד. שימוש בשיטת הצפנה.
ה. תקשורת דרך נאמן.

א. חתימה דיגיטלית היא מספר בן שני חלקים. החלק הראשון נוצר ע"י אלגוריתם של גיבוב (hashing) שמופעל על המסר, כך שהוא תלוי לחלוטין בגודל המסר. אלגוריתם הגיבוב בנוי כך שהסיכוי שממסר אחד (אפילו העתק של המסר המקורי) יופק אותו מספר שואף לאפס. החלק השני הוא מפתח פרטי שידוע רק לשולח. החיבור של המספר הנוצר כתוצאה מהפעלת האלגוריתם עם המפתח הפרטי, יוצר את החתימה הדיגיטלית.

ב. מספר סידורי של כל מסר בתוך קבוצת מסרים הנשלחת בין שני צדדים משמש את

המקבל לבדיקה אם התווסף או נמחק מסר מתוך הקבוצה. התחביר של מסרי UN/EDIFACT מאפשר שימוש בשיטה זו של אבטחת מידע. למספר סידורי יש ערך מוגבל בעסקות א.ד נטול ניירת מאחר ולאשראים, לבנקים או למוטבים שונים מסר של "מסמך הובלה" או של "פוליסת ביטוח" עשוי להיות אחד מני רבים.

ג. אישור קבלה ( Acknowledgment ) של מסר מהווה אף הוא שיטה המספקת בטחון מסוים מאחר שהיא מספקת הוכחה שמסר גם נשלח וגם התקבל. העדר אישור קבלה מהווה התראה שמסר לא הגיע ליעדו ויוצר את הצורך לבדוק מה עלה בגורלו.

ד. שיטות הצפנה נמצאות בשימוש כאשר יש צורך בשמירת סודיות. השימוש במערכת הצפנה (בעזרת מפתח ציבורי) מבטיח שבאופן טכני הנתונים חתומים בחותם שהפונקציונליות שלו היא כמו של חותם פיזי.

ה. תקשורת דרך נאמן כדי להבטיח אותנטיות של מסר היא עוד אחת מהשיטות לאבטח מידע. שיטה זו עדיין לא נמצאת בשימוש, אולם התחליף האלקטרוני לנוטריון, יהיה זמין כבר בעתיד הקרוב.

הגישה הכללית לאבטחת מידע ב- EDI צריכה להיות מוטמעת בא.ד האלקטרוני. בא.ד (אלקטרוני או מבוסס ניירת) הבנק יודע מראש רק את שמו של המוטב ואין לו מידע לגבי שם המוביל, חב' הביטוח או כל צד שלישי אחר, שיכול מצידו להנפיק מסמכים (או מסרים) שונים ולהעבירם להרבה בנקים עבור אשראים שונים אעפ"י שהטובין נמצאים על כלי הובלה אחד או מבוטחים ע"י אותה חב' ביטוח.

ראש העמוד

7. היקף המודל
מטרת המודל הקונספטואלי המתואר בסעיף 9 היא לספק מסגרת לדיון בפיתוח של א.ד אלקטרוני, שיענה על הדרישות העסקיות של א.ד מבוסס ניירת.

המודל מתאר את התהליכים העסקיים הנדרשים ומציין את הנקודות שבהן מסרים אלקטרוניים יכולים לממש תהליכים אלו. המודל פותח כדי להמחיש את הפוטנציאל הטמון בשימוש במסרי EDI, בכל מקום שהדבר מתאפשר במהלך עסקת א.ד.

ראש העמוד

8. הגדרות המודל
1. אשראי דוקומנטרי (Documentary CrEDIt ):
שיטת תשלום על פיה בנק (הבנק הפותח) הפועל על פיבקשת והוראות לקוחו (המבקש) מתחייב לשלם למוטב בתנאי שיעמוד בכל תנאי האשראי.

2. המבקש (Applicant ):
הקונה או היבואן המבקש לפתוח א.ד לטובת המוטב.

3. המוטב (Beneficiary ):
המוכר או היצואן שלטובתו נפתח א.ד ואשר יקבל את התשלום עבורו בתנאי שימלא אחרי כל הדרישות והתנאים שצוינו בא.ד.

4. הבנק הפותח (Issuing Bank ):
.ד.א תחיתפ םשל שקבמה הנופ וילא קנבה ומצע לע חקולו ,שקבמה םשב לעופ הז קנב בטומה אלימ םא תטלחומ תכפוהש) תינתומ תובייחתה םולשתל (םיאנתהו תושירדה לכ ירחא .בטומל יארשאה תא עידוהל רחא קנבמ שקבמ הז קנב .בטומל ד.אה

5. הבנק המודיע (Advising Bank )
הבנק ממנו מבקש הבנק הפותח להודיע את האשראי למוטב.

6. הבנק הממונה (Nominating Bank):
הבנק שמונה ע"י הבנק הפותח לשלם, לקבל, לסחר או להתחייב לתשלום עתידי בתנאי שכל תנאי האשראי מולאו (בד"כ בנק זה גם יהיה המודיע).

7. תיקון א.ד (Amendment ):
תיקון או שינוי בתנאי האשראי, על פי הוראות שנותן המבקש לבנק הפותח, שמודיע אותם למוטב באמצעות הבנק המודיע.

8. תסריט:
תאור של תהליך עסקי אחד בא.ד, המפרט את הצדדים המעורבים, מערכת היחסים ביניהם והמידע שהם מחליפים.

9. טרנסאקציה:
סט של תסריטים (תהליכים עסקיים) הנדרשים על מנת להשלים עסקה בין הקונה למוכר.

10. חוזה מכר:
הסכם מסחרי בין הקונה למוכר המפרט את כל תנאי הקניה/המכירה של הטובין.

11. חשבון ספק (Invoice ):
מסמך מסחרי המונפק ע"י המוכר על פי תנאי האשראי ונשלח לקונה, המפרט את התשלום המגיע למוכר מהקונה בגין הטובין.

21. מסמך הובלה (Waybill )
"שטר מטען" בלתיסחיר )שאינו מקנה בעלות על הטובין( המספק הוכחה למוכר שהטובין שוגרו ומונפק על שם הגורם אליו הטובין אמורים להשלח.

31. פוליסת ביטוח (Insurance policy)
מספקת הוכחה שהסיכון הנובע ממשלוח הסחורה מכוסה.

41. EDI:
העברת נתונים מסחריים או מנהליים באופן אלקטרוני ממחשב למחשב ע"י שימוש במסרים סטנדרטיים מוסכמים.

ראש העמוד

9. המודל לאשראי נטול ניירת
המודל מספק מסגרת לביצוע טרנסאקציות א.ד בסביבת EDI , תוך שימוש במינימום המסרים ההכרחי ליצירת ה- trigger לתשלום.

המודל בנוי מארבעה תסריטים, המציגים את התהליכים העסקיים, את הצדדים המעורבים ואת המידע המועבר ביניהם.

ארבעת התסריטים מוצגים על פי הסדר שבו מתבצעת עסקת א.ד:

(1) פתיחת א.ד

(2) תיקון א.ד (אם יש צורך)

(3) הצגת מסמכים

(4) תשלום

תסריט מס' 1: פתיחת א.ד

א.ד נפתח לאחר חתימת חוזה מכר בין קונה למוכר ("מבקש" ו- "מוטב" בהתאמה). אלמנט חשוב בחוזה הוא תנאי התשלום, עליהם מסוכם בד"כ במעמד חתימת החוזה. אם תנאי התשלום הם א.ד, מבקש הקונה מהבנק שלו (הבנק הפותח) לפתוח א.ד לטובת המוטב (המוכר).

בקשת הפתיחה משודרת ע"י הקונה באמצעים אלקטרוניים לבנק הפותח, תוך שימוש במסר EDI במבנה UN/EDIFACT . הבנק מעבד את המסר, מכין א.ד בהתאם להוראות שקיבל מהמבקש, ושולח אותו לבנק מודיע (בד"כ באמצעות רשת ה- SWIFT ).

הבנק המודיע מעבד את המסר ומודיע אותו למוטב תוך שימוש במסר EDI במבנה UN/EDIFACT. המוטב בודק את תנאי הא.ד ואם הוא מוצא שיש מקום לבצע בהם תיקון, הוא יוזם פניה לקונה (תסריט מס' 2). אם התנאים מספקים אותו הוא שולח את הסחורה לקונה ו"מציג" לבנק הממונה את המסמכים שצוינו באשראי (תסריט מס' 3).

תסריט מס' 2: תיקון א.

המוכר יוזם פנייה לקונה לתיקון התנאים שצוינו באשראי, בד"כ באמצעות טלפון או פקס. הקונה, על פי שיקול דעתו, מורה לבנק הפותח לתקן את האשראי תוך שימוש במסר EDI במבנה UN/EDIFACT.

הבנק הפותח שולח את התיקון לבנק המודיע, שמעבירו למוטב באמצעות מסר EDI במבנה UN/EDIFACT.

עם קבלת התיקון שולח המוכר את הסחורה לקונה ו"מציג" (משדר) לבנק הממונה את ה"מסמכים" שצוינו באשראי (תסריט מס' 3).

תסריט מס' 3: "הצגת מסמכים"

בשלב זה על המוטב לשדר לבנק הממונה את כל ה"מסמכים" (מסרים) המצוינים באשראי, על מנת להוציא לפועל את התשלום. מאחר והמוטב אינו הגורם ש"מנפיק" את כל המסרים יש לקחת בחשבון גם את תפקידי צד ג' (כגון: מוביל, חב' ביטוח ועוד). למטרות המודל נניח שמינימום המסרים הנדרש כדי להוציא תשלום לפועל הוא חשבון ספק, מסמך הובלה (waybill) ופוליסת ביטוח.

חשבון הספק "מונפק" ע"י המוטב תוך שימוש במסר EDI במבנה UN/EDIFACT (מסר UN/EDIFACT שמיועד לכך הוא INVOIC). מסמך ההובלה ופוליסת הביטוח "מונפקים", בהתאמה, ע"י המוביל וע"י חב' הביטוח, תוך שימוש במסרי EDI במבנה UN/EDIFACT. מסמך ההובלה משמש ראיה שהטובין שוגרו לקונה ופוליסת הביטוח משמשת ראיה שהטובין מכוסים מפני אובדן או נזק במהלך ההובלה. גם שאר הצדדים המעורבים משדרים למוטב את המסרים ש"הנפיקו" (כגון: תעודת מקור, תעודות בדיקה שונות וכו').

לפני שהמוטב משדר לבנק הממונה את כל המסמכים הוא מוודא שתוכן המסרים תואם את תנאי האשראי וכן את ה"יחודיות" ואת ה"אותנטיות" של כל מסר. עם סיום הבדיקות מקבץ המוטב את המסרים שקיבל ואת המסר שהנפיק לתוך מסר EDI אחד במבנה UN/EDIFACT (אינו זמין עדיין) ומשדר אותו לבנק הממונה תוך שימוש באמצעים לאבטחת מידע.

הבנק הממונה בודק שהמסר מכיל נתונים בהתאם לנדרש באשראי וכן מבצע בדיקות לגבי ה"אותנטיות" וה"יחודיות" של המסר, מאחר שמסר זה מהווה את ה- trigger לתשלום האשראי. לאחר הסיום המוצלח של הבדיקות מבצע הבנק הממונה תשלום/קיבול/סיחור או מתחייב לתשלום עתידי, בהתאם לתנאי האשראי ובמקביל משדר את המסר לבנק הפותח תוך הוספת מסר משלו.

הבנק הפותח בודק שנתוני המסר הם עפ"י הנדרש באשראי וכן את ה"אותנטיות" וה"יחודיות" שלו. סיום מוצלח של הבדיקות מביא את הבנק הפותח לשלב הבא - שלב התשלום (תסריט מס' 4).

תסריט מס' 4: תשלום

שלב התשלום מתחיל כאשר הבנק הממונה קולט את המסר ששידר אליו המוטב (ראה תסריט מס' 3) ומסיים בהצלחה את הבדיקות לגביו. הבנק הממונה מבצע את התשלום למוטב (אם הא.ד הוא בתנאי מזומן) ומודיע לו שחשבונו זוכה (מסר UN/EDIFACT המיועד לכך הוא CREADV). במקביל לביצוע התשלום, מבקש הבנק הממונה מהבנק הפותח לכסות את חשבונו. הבנק הפותח מכסה את חשבונו של הבנק הממונה (לאחר שהשלים את בדיקותיו) ומחייב את חשבונו של המבקש (הקונה) תוך הודעה על חיוב החשבון (מסר UN/EDIFACT המיועד לכך הוא DEBADV).

ראש העמוד



  

עמוד ראשי  אתר באנגלית